דמיין עולם שבו אתה כותב או דובר את שפתך, ושאר העולם מבין אותך מיד. אמנם המתרגמים נרעדים מעצם המחשבה על כך, אך תרגום מכונה (המבוצע בידי תוכנת תרגום) יחסוך לממשלות ולעסקים מיליארדי דולרים בשנה. באמצעות פלטפורמות מתאימות וערוצי הפצה נרחבים, תרגום המכונה יגדיל את היצרניות ואולי יוסיף טריליונים רבים לתוצר המקומי הגולמי ברחבי העולם.
האם הטכנולוגיה תחליף את המתרגםיש המאמינים שתקשורת ישירה בכל השפות תעזור לתרבויות ולדתות שונות לקבל האחת את השנייה, ובכך תעזור להביא שלום על פני כדור הארץ. אם כך, השאלה הראשונה שעולה במחשבתם של רבים מאיתנו היא, האם הטכנולוגיה תחליף אי פעם את המתרגם?

התשובה הקצרה היא… לא בתקופת חיינו, אם בכלל.מדוע? משום שתוכנה מסוגלת לספק פלט מושלם רק כשהיא מקבלת קלט מושלם, ובני האדם כמעט לעולם אינם דוברים את השפה לפי כל כללי התחביר או משתמשים במונחים שעליהם התוכנה נסמכת כדי לתרגם משפה אחת לשנייה.המשימה של בנייה ועדכון של בסיס נתונים המכיל אינספור חריגים לשוניים לכללי השפה, ולאחר מכן התאמתם בין מאות השפות ואלפי הניבים הקיימים, תדרוש יותר אנשים מכפי שיתאפשר מבחינה כלכלית. אל לנו לשכוח את אינסוף המילים החדשות והביטויים החדשים שמוטבעים מדי יום ביומו.

מומחים מעריכים שעשר השפות המדוברות ביותר בעולם מניבות 100,000 מינוחים טכניים חדשים, מילות סלנג חדשות וביטויים חדשים בהתאמה מקומית, מדי שנה! כיצד ניתן לאתר את השפע הרב של המינוחים הטכניים החדשים ולתרגם אותם בשפות כה רבות, באופן מדויק?

חשוב על כך. כיצד תוכנה תוכל לתרגם את כל המינוחים הטכניים האלו, באופן ברור ולפי כל כללי התחביר? השפה איננה מדע מדויק, אלא אומנות. כך גם התרגום. ואומנות – מקורה ביד האדם. אם כך, רווח לכולנו לדעת ששירותי תרגום ימשיכו להינתן בידי מתרגמים ולא בידי מכונות. אך מה בנוגע לשאלה השנייה שלנו… האם טכנולוגיית התרגום תגדיל את ההחזר על ההשקעה בגלובליזציה ותיצור תועלות חברתיות?

אני שמחה לומר שתרבויות, עסקים, נאהבים, וכן – אפילו דתות – מקושרים אלו לאלו באמצעות טכנולוגיות אלו וההשפעה שיש לכך על חיינו היא אדירה.