סדרת מאמרים בת 5 חלקים, שעוסקים בפעולות שחברות נדרשות לנקוט כדי להצליח במאמצי השיווק המקוון שלהן בזירה הבינלאומית.
הודות לאינטרנט, היום קל מתמיד לשווק מוצרים ושירותים ברחבי העולם. מרבית החברות היום מרכזות את עיקר מאמציהן בשוק המקומי, ופחות תשומת לב ניתנת לשווקים מעבר לים. השווקים הבינלאומיים טומנים בחובם הזדמנויות אינסופיות, וחברות המעוניינות לנגוס מנתח זה נדרשות להקצות לכך משאבים.
הפעילות העסקית נעשית מורכבת יותר, כאשר עסקים חודרים לשווקים שהעברית (או האנגלית, לצורך העניין) אינה השפה המדוברת בהם. האינטרנט מאפשר לאנשים ולעסקים, כאחד, לגשת למידע הכתוב בשפתם. אם הם חיים או פועלים בארץ שאינה דוברת עברית או אנגלית, ניתן להניח שהם לא יבקרו באתרי אינטרנט הכתובים בשפה העברית או האנגלית. כדי לשווק באזורים אלו, יש להתאים את האתרים, המוצרים או השירותים לשפה המקומית. אתר האינטרנט צריך למשוך אליו מבקרים מארצות שונות, מבלי שהם יתהו אם יצליחו להבין את תוכן האתר.
אין מספיק מלים לתאר את החשיבות של שיווק אתרים. חברות רבות מקצצות בתקציב השיווק המקוון שלהן, לאחר שלא השיגו את התוצאות שקיוו להשיג לאחר שנה או יותר ממועד השקת האתר שלהן. הסיבה האמיתית להיעדר עסקים מקוונים טעונה בהיעדר מאמצים שיווקיים לאחר השקת האתר, ולא בחוסר עניין מצד משתמשי האינטרנט. לאחר השקת האתר, גם בישראל או בארצות הדוברות אנגלית, יש להשקיע ולהקצות משאבים לשיווק האתר.
כדי להצליח במאמצי השיווק של האתר בשווקים בינלאומיים, יש להתמקד בחמש הנקודות הבאות:
- הגדרת ארצות היעד וקביעת השפות לתרגום האתר
- הקצאת משאבים לשיווק בדוא"ל
- הגדרת מאמצי הלוגיסטיקה
- קידום ופרסום האתר בשווקים זרים
- טכניקות אחרות
הגדרת ארצות היעד וקביעת השפות לתרגום האתר
לפני שחברות מתחילות להשתמש באינטרנט כדי לשווק את המוצרים או השירותים שלהן בשוק הבינלאומי, עליהן לקבוע שני דברים: באילו ארצות הן כבר פועלות ולאילו ארצות הן מעוניינות לחדור.
לתרגם או לא לתרגם:
כדי לפעול בזירה הבינלאומית, עסקים בישראל נדרשים לתרגם את האתר שלהם, לכל הפחות לשפה האנגלית. הצורך בתרגום האתר לשפות נוספות תלוי בשווקים שבהם החברה פועלת או מעוניינת לפעול, ובמוצרים או בשירותים שהיא מציעה. יש מקרים שבהם מספיק לתרגם לשפת היעד דף פתיחה המתאר את המוצר או השירות, ולקשר אותו למוצרים ושירותים הכתובים בשפה האנגלית. כך ניתן לרשום את דף הפתיחה באינדקסים המקומיים בארצות שבהן החברה מעוניינת לפעול.
חברות הבוחרות שלא לתרגם את האתר שלהן לשפה נוספת מלבד אנגלית, ועדיין מעוניינות למשוך אליהן מבקרים מאירופה (בה השפה האנגלית מוכרת ומובנת), לכל הפחות צריכות לקדם את האתר שלהן בארצות אלו בשפות המקומיות. כך ניתן יהיה למצוא את האתר שלהן, והמבקרים יבינו את תוכן האתר הכתוב בשפה האנגלית.
מנגד, קיימים מוצרים ושירותים המשווקים לציבור הרחב ברחבי העולם, כגון בידור, מוצרי צריכה, מכשירי חשמל ביתיים ועוד. כאן החברות נדרשות להשקיע מאמצים רבים ככל שניתן, כדי שהאתר שלהן יהיה נגיש לאנשים הדוברים שפות רבות ושונות. חברות אלו לא יכולות להסתפק בתרגום האתר שלהן לשפה האנגלית בלבד, ולהניח שהוא יובן על ידי כל אדם המבקר בו.
חברות המעוניינות לפעול בזירה הבינלאומית אינן יכולות להרשות לעצמן לוותר על תרגום אתר האינטרנט שלהן מסיבות תקציביות. כאשר התקציב מוגבל, מומלץ לתרגם את האתר בהדרגה ולמקד את המאמצים השיווקיים לאזורים המתורגמים של האתר, ולבחון את התוצאות. ניתן להתחיל בתרגום האתר לשפה אחת או שתיים, ולהתקדם בהדרגה לשפות נוספות. זכרו: "חברות יכולות למכור בכל שפה שהן רוצות, אך אנשים קונים רק בשפתם".
לאילו שפות לתרגם את האתר?
לאחר שהגענו למסקנה שיש צורך בתרגום, לפחות של חלק מדפי האתר, כדי למשוך אליו מבקרים, נשאלת השאלה 'לאילו שפות?' החלטה זו צריכה להתבסס על הארצות שבהן החברות כבר פועלות, ועל הארצות שבהן החברות מעוניינות להתחיל לפעול. שיקול נוסף שיש להביא בחשבון הוא מספר משתמשי האינטרנט בארצות אלו. ככל שמספר משתמשי האינטרנט גדול יותר, כך מומלץ לתרגם את האתר – או חלקים ממנו – לשפות אלו. מומלץ לתרגם דפים רבים ככל שניתן ליפנית, לגרמנית ולצרפתית (שכן בארצות אלו קיים ריכוז גבוה במיוחד של משתמשי אינטרנט), וכן לספרדית, להולנדית ולסינית.
קיימת מגמה הולכת וגדלה לתרגם אתרי אינטרנט לא רק לשפות אירופאיות שכיחות, אלא גם לשפות אסיאתיות – ובמיוחד ליפנית. לא, המטרה איננה לשווק את האתר דווקא בארצות האסיאתיות. בארה"ב ישנם יותר משתמשי אינטרנט הדוברים סינית מאשר בסין עצמה, ובארה"ב ובאירופה חיים יפנים, קוריאנים ופיליפינים רבים – וכולם מעדיפים לגשת לתוכן באינטרנט הכתוב בשפת האם שלהם. רק מעטים מהם יכולים לקרוא טקסט הכתוב באנגלית.